גוג ומגוג והאותיות
דיבר המלך גוג עם האותיות
באו המלך גוג ומגוג אומתו בהמון צבאותיו לצבוא על שער אחרית הימים. הגיעה זעקתו עד הרקיע העליון, לבקש את המפתח להכנס בשער אחרית הימים לריב בדין עם ישראל.
שנאמר (יחזקאל לח ח) "מימים רבים תפקד באחרית הימים תבוא אל ארץ פרזות… על הרי ישראל". אם כן נאספו כב' אותיות הקודש לשמוע את דברי גוג.
הזדעזעו האותיות שהיו חקוקות על כתרו שבראשו של המלאך חנוך, שהקב"ה כותב על כתרו אותיות שבהם נברא העולם, כשהוא יושב בפתח היכל השביעי שברקיע העליון.
מיד ירדו האותיות מכתרו של המלאך חנוך לפי רגע, לשמוע את דברי טענתו של המלך גוג ומגוג אומתו.
דיבר המלך גוג ומגוג עם אותיות א ב:
ראוי אני לאחוז בכם אותיות א' ב', להיות ראש ומנהיג לכל העמים לכבוש אותם תחתי, לזכות בברכת אב המון גוים. כפי שנאמרה ברכת ה' לאברהם אבינו (לך לך יז ה) "אני הנה בריתי איתך כי אב המון גוים נתתיך".
לפי שכבר עברתי את מסע הנשמה בחיים של אותיות א' ב', עד שהגעתי בזכות לאות ג' להיות בתחילת וסוף שמי, זכיתי שפנה אלי הקב"ה בלשון נשיא ואב:
שנאמר (לח ג) "הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל" זכיתי להיות שליט על שאר אחי בני יפת, ואף לכבוש תחתי את אומות בני חם (לח ה) "פרס כוש ופוט איתם".
קדם אברהם אבינו למלך גוג
השיבו אותיות א' ב' למלך גוג:
נאמרה ברכת ה' לאברהם אבינו שהקדים אותך, שבתחילת שמו אותיות אב. אם כן ראויה הברכה להתקיים באומת ישראל.
הקשה המלך גוג על אות א' ב':
לפי שכבר עברתי את מסע החיים של אותיות א' ב', סוף שהגעתי אל אות ג', שהיא מעליכם, להיות בשמי. וצירופיהן הוא 'אב' ואות ג' תחילת גוים להיות בשלטון תחתי, ולכן זכותי לקבל את ברכת "אב המון גוים".
ולפי שאות ג' נמצאת בתחילת וסוף שמי, ראוי אני לאחוז באות ד' של צדיק. כי נחשב אני צדיק בעיני ה' לכבוש את ירושלים.
קטרג גוג ומגוג שהצדיק אבד
שכבר נאמר (ישעיה נז א) "הצדיק אבד ואין איש שם על לב" מרוב שהרשיעו אומת ישראל בעוונותיהם אבדו הצדיקים מהדור ההוא, ועתה אין עוד מי שיגן עליהם לבקש עליהם רחמים. אם כן ראוי אני לקחת נחלת ארצם ולכבוש את ירושלים ולהחזירם לגלות שתחילתה אות ג'.
ונשארו אותיות אב שאבדו מן הצדיק כי "הצדיק אבד" ובזכותי לקחת אותם.
ביקש גוג במילוי אותיות להיות גוי גדול
יעידו על כך אותיות שמי 'גוג' במילוי, יחד עם אות ד' של צדיק, יוצא צירוף לגוי גדול כפי ברכת הקב"ה לאברהם אבינו (לך לך יב ב) "ואעשך לגוי גדול ואברכך שמך".
ומי ראוי ממני לקבל את ברכת ה' במקום אומת ישראל לקבל את נחלת ה'.
הזדעזעו האותיות למשמע דברי המלך גוג.
הצדיק אבד
ג ו ג
י ו י
מ מ
ל ל
קדמה ברית ה' לישראל
השיבו אותיות א' ב' למלך גוג ומגוג אומתו:
אמנם עברת בגלגולי חיים קודמים את מסע החיים של אותיות א' ב', אלא שהיה לך ללמוד על ברית ה' לישראל שכבר נאמרה לאברהם "אני הנה בריתי איתך" ראשי תיבות א' ב'.
כבר עשה הקב"ה ברית נישואין דרך אותיות א' ב' עם אומת ישראל, כאיש המקנא לאשתו ולא יעזוב אותה עוד. ואיך יחליף את אומת ישראל באומת מגוג?
רצה גוג ומגוג לתת גט בין הקב"ה לישראל
הלכו אותיות א' ב' לאחור, והגיעה אות ג' לדבר עם המלך גוג ומגוג:
היה לך ללמוד מה שנאמר בתלמוד גיטין
- (גר"א) 'אותיות גט מעידים על פירוד, שאם תיקח צירופי האותיות 'גט' לא תצליח להרכיב אף מילה, שבעבור זה נותנים גט להפריד בין איש ואשה'.
ואתה גוג מתחיל באות ג' תחילת גט. רצית לתת גט בין הקב"ה לאומת ישראל, ולבוא במקומה. אך לא ייתכן להחליף אומת ישראל באומת מגוג.
אמנם עברת את מסע החיים של אותיות א' ב', והגעת אל אות ג', אבל יש לך להגיע עד אות ט' שתחילתו טוב.
הקשה המלך גוג ומגוג לאות ג':
מאד קשה להגיע לגט שמעיד על פירוד, כי אות ט' תחילתה טוב.
היה למלך גוג למצוא את הטוב
השיבה אות ג' למלך גוג ומגוג:
היה לך לנהוג עם ישראל בגמילות חסדים שתחילתה אות ג', ואז להגיע לאות ט' תחילת טוב. ולא לנהוג בגניבת הדעת תחילת ג', עם אומת ישראל לכבוש את נחלתם שיועדה להם. כי אז הפכת טוב לרע.
היה לך ללמוד מאדם הראשון שעירב טוב ורע ביחד באכילת פרי עץ הדעת טוב ורע. אז הוא טעה מלהבין את ציווי האמת האלוקי. בזה צירף אות ג' עם אות ט' של טעות, להיות גט שעשה עמו הקב"ה. והוציא אותו מגן עדן לגלות ארץ התחתונה שתחילת שניהן אות ג'
מכאן שיש פירוד מצד הרע ויש פירוד מצד הטוב.
היה למלך גוג למצוא את האמת
וכשאדם לא מוצא את האמת, הוא מוצא את השקר, עד שהוא מגיע לכישלון, סכסוכים ומלחמות.
וזה מה שקרה לך המלך גוג, שאתה מבקש לעשות מלחמה עם ישראל, שסופה כישלון.
סוף שהקב"ה יחזיר אותך לאחור ויוציא אותך מנחלת ישראל הקדושה, כשם שהוציא את אדם הראשון מגן עדן לאחר חטאו.
היה למלך גוג לחזור לשורש נשמתו
אלא טוב היה לך המלך גוג להתחרט ולחזור לשורש שלך, שהוא שורש נשמתך, לחלק נחלתך המיועדת לך. לכן עתיד אתה לאבד את הגאולה שגם היא תחילתה אות ג'.
היה למלך גוג ומגוג לאפס בין שני הקצוות
הקשה המלך גוג ומגוג בפני אות ג':
הרי בשמי שתי אותיות ג' עם ו' החיבור ביניהן. זה אומר שזכיתי לאפס את שני הקצוות פלוס ומינוס, שהם טוב ורע, להיות באיזון זה עם זה. ולא כפי שעירב אדם הראשון טוב ורע בחוסר איזון בין הקצוות עד שגורש מגן עדן.
הלכה אות ג' לאחור והגיעה אות ו' לדבר עם המלך גוג ומגוג:
כשם שאדם לעולם לא יצליח להגדיר את עצמו, עד שלא יהיו לו את שני הקצוות- שתי הגדרות, שהוא עצמו נמצא באמצע של שניהם- בתווך.
כן אתה גוג לעולם לא תוכל להגדיר את עצמך, עד שלא יהיו לך את הפלוס ומינוס משני הצדדים. כי רק כך תוכל להכנס באמצע הדרך לפסוע בנתיב של מסע החיים שלך לממש את ייעודך, להיות אות ו' ראויה לשכון באמצע שמך.
כפי שנאמר (בראשית ב ט) "ועץ החיים בתוך הגן" בתווך שזה באמצע.
שאל המלך גוג ומגוג את אות ו':
אם כן מהו ייעודי במסע החיים שלי, שאוכל ללכת באמצע הנתיב של מסע החיים?
לא היה למלך גוג ומגוג לעבור גבול נחלתו
השיבה אות ו' למלך גוג ומגוג:
אין לך לעבור את גבול הנחלה שיועדה לך, שתחילתה אות ג' בשמך, ולא לחמוד נחלת ישראל הקדושה.
אבל כאשר תהיה מתקן את מידותיך, תוכל לאפס בין הפלוס והמינוס שלך דרך אות ו' שבשמך.
יש לך לבטל את כעסך על אומת ישראל, שהוא בחינת מינוס שלא יתגבר עוד על הפלוס, בזה שתנהג מן הקצה לקצה ותנהג עמם בגמילות חסדים.
אז תוכל לנתב את האנרגיה לכבוש את כעסך ולהגיע לאיזון בן שני הקצוות שבשמך.
רק שלא השתמשת בזכות הזו של גמילות חסדים, שהיא תחילת ג' בשמך.
