דיבר המלאך חנוך עם המלך גוג
לאחר שסיים המלך גוג לדבר עם כל האותיות, חזרו לכתרו של המלאך חנוך. יראה ורעד אחזה בבשרו של המלך גוג לבקש לדבר עם המלאך שר צבאות עליון, אשר לו מפתחות לפתוח שערי עליונים.
כרע המלך גוג על רגליו וסמרו שיערותיו בעודו מדבר עם המלאך חנוך, ועוד רגע נפשו עליו תצא. התחנן על נפשו לבקש שיפתח לו את שער אחרית הימים, להתקיים בו מה שנאמר (לח ח) "מימים רבים תפקד באחרית הימים" לקיים שליחותו שקבע לו ה'.
קם המלאך חנוך מכיסאו שבהיכל השביעי העליון, שהיה יושב וכותב ספרים. השתומם בלבו ואמר: אם המלך גוג יצא מגדרו ובא לדבר עם האותיות, הרי בוודאי יצא מדעתו…
דיבר המלך גוג ומגוג עם אותיות א ב:
מסע החיים דרך שילוש קדוש
התלונן המלך גוג למלאך חנוך שר המפתחות אשר בשערי עליון:
לפי שתחילת שמי גוג היא אות ג' כמניין שלוש שרומז לשילוש המקודש. הרי שזכיתי מכוח שמי להתעלות למעלה לקודקוד העליון במשולש, שמראה שזכיתי בייעודי במסע החיים להיות כובש את נחלת ישראל לעצמי.
השיב המלאך חנוך למלך גוג:
יש לך לדעת שמקומך הוא בתחתית השילוש הקדוש, היכן שהפער של הקוטביות בין הפלוס והמינוס גדול מאד.
היה לך לדעת שככל שהתודעה של האדם מתקדמת, הוא מצמצם את הפער, עד שהפלוס והמינוס מתאחדים לנקודת האפס, שהוא מקום המיזוג. ושם הוא מקבל את האנרגיה והשפע שלו מנקודת האמצע.
אך לפי שלא התקדמת בשילוש הקדוש שלך, אלא נתת ליצר שלך להכתיב את הכעסים, הקנאה והתאווה שמוציאים את האדם מן העולם, אתה הולך אחורה לבסיס המשולש ומגביר את הפער בין שני הקטבים שלך. וזה נחשב שאתה חוזר למרגלות ההר.
טוב היה לך ללמוד ממשה רבנו שעלה להר סיני, שרומז לפסגת השילוש הקדוש שלו, כפי שנאמר (יתרו יט יז) "ויוצא משה את העם לקראת האלוקים מן המחנה ויתייצבו בתחתית ההר"
(מלבי"ם) 'אם לא היו ישראל פוחדים לשמוע את קול השופר, היה נמשך ומאריך להם, עד שהיו מזדככים ועולים יחד עם משה רבנו לקבל התורה מפי הקב"ה בעצמו'.
אלא (יתרו כ יד) "וינועו ויעמדו מרחוק ויאמרו אל משה דבר אתה עמנו ונשמעה" התעצלו ואמרו למשה רבנו שהוא ידבר עמם מה שהקב"ה יגיד לו, לכן לא היה להם זכות לעלות, ונשארו בתחתית ההר, שהוא כנגד תחתית השילוש הקדוש שלהם.
שלא כמו משה רבנו שהצליח לעלות בשילוש הקדוש שלו, שאז הוא מצא את נקודת האפס.
השילוש הקדוש של המלך גוג
כן אתה המלך גוג, היית בטוח שאתה יכול להגיע לנקודת האפס בראש השילוש הקדוש שלך, מכוח שתי אותיות ג' שבין שני קצוות השם שלך. (אות ג' כמניין שלוש – שילוש קדוש)
ובסיוע ו' החיבור שבאמצע שמך, יהיה מוביל אותך במעלה המשולש אל נקודת האפס.
אלא שאתה נתת ליצר הרע להכתיב לך את הדרך במסע החיים שלך.
אתה מבקש לצאת למלחמה על ישראל מתוך אגו עצמי, ולא איפסת בין שני הקטבים שלך. סוף שאתה עתיד לחזור אחורה למרגלות ההר של השילוש הקדוש שלך.
היה לך המלך גוג להבין שכדי להגיע לפסגה של השילוש הקדוש, אתה חייב להיות בתודעה עליונה, לצאת מדעתך ולכייל את הכלי שלך כדי להכניס לתוכך יותר רוח ופחות חומר.
אלא שאתה לא ידעת להתפרק מהחומר, לכן אתה עתיד להיות נהדף לאחור חזרה למרגלות השילוש הקדוש של עצמך היכן שפער הקוטביות הוא גדול.
שאל המלך גוג את המלאך חנוך:
הרי אותיות 'גו' של אגו נמצאים בשמי גוג, ומכאן שאני יכול לשלוט על האגו שלי. כי אם לא, איך אדם יכול לגדול בעולם ולממש את תכליתו במסע החיים?
היה על גוג לשעבד את האגו
השיב המלאך חנוך למלך גוג ומגוג:
יש לך לדעת שיש סייגים ומסכים בעולם, כדי לוודא שהאדם לא יחצה את הקווים מעבר ליכולות שלך, כי אז האגו שלך ישתלט עליך וינהיג אותך.
אלא שאתה סובר שבזכות אותיות 'גו' של אגו, שמופיעים גם בשם גוג ומגוג, תוכל להתגבר על האגו ללא כל מאמץ ועמידה בניסיונות החיים.
היה לך לדעת, שאם האדם נותן לאגו לשלוט על הכלי ולא לפנות אותו, סופו שהאגו ישעבד אותו והנשמה תתרחק ממנו.
בכך טעית המלך גוג, שתוכל להביס את אומת שֵם, רק כדי לזכות בכבוד רב ושלל כדי לממש את התאווה והאגו החומרי, כפי שנאמר (יחזקאל לח יא- יב) "ואמרת אעלה על ארץ פרזות… לשלול שלל ולבוז בז".
ולא בזה חפץ ה' כי אם בעבודתו הרוחנית, כפי שנאמר (תרומה כה ח) "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" צריך לשעבד את האגו להיות עבד לנשמה לשרת אותה. האגו אמור להיות רק בית זמני בגוף בעולם התחתון, כדי להוריד את הנשמה הקדושה מהעולם העליון לשכון בה, שהיא התכלית הנעלה יותר לעבודת ה'.
לאגו יש תכלית בעולם
שאל המלך גוג את המלאך חנוך:
אם כן מדוע נברא האגו בעולם?
השיב המלאך חנוך למלך גוג ומגוג:
אמנם אין לך לשלול את האגו ולסבור שזה דבר שלילי שיש לסלק. אלא יש לך לדעת שהתכלית של האגו באדם היא לבנות לו כלי מתוך תכלית לאכלס את הכלי בנשמה. האגו בונה את הכלי ואז הוא מפנה את האגו ומאפשר לנשמה למלא את החלל.
היה על גוג ומגוג להתפרק מהחומר
שאל המלך גוג את המלאך חנוך:
איך אדע לעבור את המסך החומרי?
השיב המלאך חנוך לגוג ומגוג:
אם אין לך את הכלי להגיע למסך נעלה יותר, ואם אתה לא יודע להתפרק מהחומר, סופך להיות נהדף לאחור, שנאמר (יחזקאל לט ג- ד) "והכיתי קשתך מיד ימינך… על הרי ישראל תפול".
אלא שהגאומטריה שלך צריכה להשתנות. כי רק אז אתה תוכל לעבור את המסך החומרי להגיע לרוחניות. להמשיך עוד למסך הבא ולשנות את הגאומטריה שוב, כדי להתאים את הכלי שבך להיות מזוכך יותר.
מסע החיים של גוג ומגוג לאות ג'
התנצח המלך גוג בפני המלאך חנוך:
בשמי גוג כבר יש שתי אותיות ג'. זה מראה שכבר התעליתי מעל אגו של עולם החומר, ויש לי את הזכות של אות ג' שכבר עברתי בגלגולי החיים הקודמים את מסע החיים של אות א ו- ב', עד שהגעתי לאות ג' להיות בשמי.
השיב המלאך חנוך למלך גוג ומגוג:
אכן עשית דרך מסוימת במסע החיים שלך עד שהתעלית לאות ג', והצלחת להביא את הכתבים של א' ו- ב' לאיפוס בין שני הקטבים.
אבל זה שיש לך זכות של אות ג' כנגד הספרה שלוש, לא מקנה לך זכות להגיע לפסגה של השילוש הקדוש שלך, שהוא הייעוד שלך בחיים. אלא אתה חייב לצאת לדרך נוספת של מסע החיים, ולהמשיך את העבודה הפנימית שלך לכל אורך הדרך כדי לזקק את החומר שבך.
ובשביל לעלות לרובד חדש שהוא עליון יותר, שם אתה צריך להתמודד עם אגו אחר. אתה חייב כלי חדש. אבל לפי שלא ידעת לזהות את האגו החומרי שלך, לא ידעת ממה אתה בכלל צריך להתפרק, כדי להתעלות משם ולהתמודד עם אגו אחר.
היה לגוג ומגוג להתגבר על האגו החומרי
שאל המלך גוג את המלאך חנוך:
איך אדע לזהות את האגו שלי?
השיב המלאך חנוך למלך גוג ומגוג:
היה עליך גוג להכנס עמוק יותר לתוך התת מודע ולדלות מהדברים הלא פתורים שלך בחיים ו"להעלות אותם באוב"- להעלות אותם למודע כדי שתוכל לזהות אותם.
אז אתה היית יודע להתפרק מהחשיבה החומרית והכלי הגשמי שלך, כדי שתוכל להלביש עליך כלי חדש עליון יותר שיכיל את הרוחני יותר. אז היית מתעלה לדרגה נשגבת יותר, כדי שתוכל להתמודד עם אגו אחר.
הקשה גוג למלאך חנוך:
הרי בשמי גוג אות ג' תחילת גלגול חיים. הנני מייצג את הנפש שרוצה להמשיך להתגלגל במסעות החיים. ואם כן ראוי אני להמשיך במסעות החיים לאות ג' שרומז לספרה שלוש שהיא כנגד השילוש המקודש.
השיב המלאך חנוך למלך גוג:
בזה שרצית את הכבוד לעצמך מצד האגו החומרי, זה לא משרת את התכלית השלמה. כי מטרת התכלית של כל אדם היא לצאת מתוך תודעת הצמצום של האני הפנימי כדי להגיע לתודעה קולקטיבית.
המסע בחיים שלנו הוא לממש את הזכות שלנו לתודעה קולקטיבית- תודעת האנחנו.
ולפי שלא ראית את התמונה הגדולה הקולקטיבית, הפסדת את הגאולה שבפסגת השילוש הקדוש, וחזרת לגלות שבתחתית השילוש. ולא תועיל זכותך באות ג' תחילת גאולה אלא גלות.
